top of page

מנה של מצור

כשהיינו קטנים ואמא לא היתה מספיקה להכין ארוחת ערב היא היתה מקשקשת לנו (ועדיין) שליכטה של אריסה שהכינה אתמול עם חצי קילו קוסקוס מקפיצה במחבת עם קצת שמן זית , חתיכת לימון והנה תאכלו ותסתמו תכף הדגים מוכנים. המלך של התקופה הוא הברוקולי . שם את כולם עצלים מאחוריו לא מחכה לגשם . נותן בהופעה . חרוך במחבת עם פלפל חריף (טוב נו התאמת צבעים נדרשת) , שקדים , קליפת לימון מגורד ועוד כמה חתיכות על הדרך לכבות את האש בין ביס לביס. הברוקולי, הוא יליד הים התיכון. הוא התקמבן איכשהו מבני משפחת הכרוב על ידי האטרוסקים - ציוויליזציה איטלקית עתיקה שצאצאיה השתקעו בטוסקנה ושנחשבו לגאוני גננות . שמו באנגלית, ברוקולי, שזה נגזר מהמילה האיטלקית ״ברוקולו״, שפירושה "פריחת פסגות הכרוב". אבל בלי שום קשר אנחנו אוהבים את האטרוסקים , לא רק בגלל שהפריחו את רעיונותיהם הלאה ,אלא גם בגלל שנתנו כבוד וחופש לנשותיהם , אשר הוציא את הממלכה הרומית מדעתה. אבל לא רק המתירנות של נשות האטרוסקים שיגעו אותם אלא גם הברוקולי. הם נהגו להרתיח ברוקולי עם תערובת של תבלינים, בצל, יין ושמן , או שהיו מגישים אותו עם רטבים של שמנת ועשבי תיבול ולפעמים גם יין. הם נהגו לאכול אותם גולמיים לפני הנשפים, ״כדי שהגוף יספוג טוב יותר את הכמויות האדירות ש של האלכוהול״ כך האמינו.


תגובה שתפי

Comments


bottom of page